סטודיו תמרה מתחיל השבוע פודקאסט ובו נשוחח עם אישים מרכזיים מעולם תרבות התנועה, הגוף והמחול בישראל לצד אנשים בעלי סיפורים אישיים מעוררי השראה ולמידה. הראיון הראשון יהיה עם אריה בורשטיין. אריה בורשטיין פגש את הקונטקט אימפרוביזציה בשנות השמונים ומלמד מ 1991 ועד היום. בשני הפרקים הראשונים נבחן את מקומה של תרבות הקונטקט אימפרוביזציה בישראל ולצד זאת נחפש נחמה. הפרק השלישי יהיה עם שרון הללי אסא, ובהמשך נראיין דמויות נוספות מעולם המחול, היוגה ותרבות הגוף בישראל, נצלול לפרספקפקטיבה היסטורית ונעניק פרשנות עכשווית למציאות היומיומית.

להאזנה בגוגל פודקאטס – לחצו כאן
להאזנה באפל פודקאסט – לחצו כאן
להאזנה בספוטיפיי – לחצו כאן

מתוך הפרק הראשון של הפודקאסט:

מאיר: אמרתי מקודם שבמחינתי הקונטקט הוא אלגוריה למציאות הקיומית הנוכחית של כולנו. מה עושים עם היצור המופלא הזה שנקרא קונטקט אימפרוביזציה כשאין דבר יותר טיפתי מלעשות גלגול על מישהו?

אריה: קודם כל, זה המקום שבו אני מתחיל לבכות… העניין הוא לא הקונטקט אימפרוביזציה עצמו כמוסד, אלא החקירה כדרייב.

…בתקופה הזו העניין של התרבות, של האמנות בכלל, ברור שהם על הקרשים, ויכול מאד להיות שיש מישהו ששמח על זה. קונטקט מהבחינה הזו היא השפיץ, או החצ'קון, בקצה של משהו שמראש הוא מוקצה…

…פיתחנו רתיעה ממגע. למדנו, מילה של אגי משעול – "להגיף" את עצמנו. היא כותבת על איך היא מתזמנת את השאיפה שלה, עד שהבן אדם מולה יעבור. מצד שני, אנחנו מורעבים. וצמאים למגע. יש מונח כזה – "skin hunger" ואנחנו מתים לרקוד. באופן טבעי בכל מצב משברי אומרים יש משבר הוא יעבור ואח"כ הדברים יחזרו לקדמותם. אפשרות אחרת שיש כאן תנועה טקטונית של יבשות ולא הולך להיות אותו דבר אח"כ. כנראה לא זה ולא זה אינו נכון. מה שהולך להיות, נצטרך לגלות. אנחנו לא יודעים מה יהיה, אנחנו בקושי יודעים מה קורה עכשיו…

…יש אימפרוביזציה שיכולה להיות מעוגנת לגמרי בהקשבה, בקשר, בתמיכה, כולל תמיכה ומשען לא דרך מגע. חקירה סומטית תוך כדי תנועה משותפת. כל הדברים של שיתוף פעולה, כל הדברים של החיבור האנגרטי הזה, או ההקשבה באלף דרכים אחרות שאולי זו העבודה שלנו לגלות מה עוד אפשרי."