ב׳מה נשמה׳ הפנים הם מסיכה, הקול הוא סאונד ותנועות הגוף הן צורות דקורטיביות.

המופיעות אינן מביעות את עצמן באמצעות הריקוד אלא דווקא מפרידות עצמן ממנו, הן מתנתקות מהבעות הפנים, התנועה והקול אשר מתפקדים בדרך כלל כמתווכים של תחושות פנימיות. הקול, הפרצוף והצורניות של התנועה לא מנסים להשיג אותנטיות או הבעה של העצמי אלא הם בוקעים מהגוף כאלמנטים פיסוליים, תחפושות שבאמצעותן מורכבות פיגורות חדשות. וכך, הן פועלות כמו מדיום שלפתע בוקעת מפיו קולה של רוח, זו שאינה כבולה לנפשו של היחיד אלא להוויתה של תקופה.

העבודה נוצרה במסגרת פסטיבל צוללן, והוצגה בפסטיבל חשיפה בילאומית, פסטיבל סמילאנסקי, פסטיבל Arts On Site בניו יורק, שטקהולם פרינג׳ פסטיבל, ועוד.

מאת: בשמת נוסן | ריקוד: שי קוקוי ועלמה קברט שמש | הפקה וניהול: נועה למברסקי ותמיר רקושקין | עיצוב פסקול: מתן דסקל | דרמטורגיה: עדו פדר | עיצוב תלבושות: קובי סויסה

המופע נוצר בתמיכת משרד התרבות המחלקה למחול ובתמיכת מפעל הפיס. תודה מיוחדת לעמותת הכוריאוגרפים ופסטיבל צוללן.