בלוג תמרה

שנה טובה מסטודיו תמרה

בראש השנה נברא אדם הראשון.
(פסיקתא דרב כהנא, כ"ג, א')

 בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
אֶת הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וְאֶת הָאֲדָמָה שֶׁרוֹצָה בָּם לָגַעַת.
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים
חוּטִים מְתוּחִים בֵּינֵיהֶם
בֵּין הַשָּׁמַיִם שֶׁבְּעֶצֶם אֵינָם
וּבֵין הָאֲדָמָה הַמְּשַׁוַּעַת.
וְאֶת הָאָדָם הוּא יָצַר
שֶׁהָאִישׁ הוּא תּפִלָה וְהוּא חוּט
נוֹגֵעַ בְּמַה שֶׁאֵינֶנוּ
בְּמַגָּע שֶׁל רֹךְ וְדַקּוּת.

(רבקה מרים)
לעתים, כשיוצאים האנשים משיעורי הסטודיו, ניתן ממש לחוש כיצד המגע של הרוך והדקות כאילו חושף את החוטים אשר נמתחו בגופם-נשימתם-נשמתם. חוטים הנשזרים בין השמים לארץ. חוטים הנשזרים בין האנשים.
מה נאחל לשנה החדשה? נאחל לעצמנו רגעים רבים כאלה – רגעי תנועה, שהיא מעין תפילה, מגע במה שאיננו, מגע של רוך ודקות.
צור קשר

על היופי האנושי

מאת: מאיר גאליס

. "יופי אנושי אפשר למצוא רק בחיים הממשיים, בגילוייהם הממשיים של כל כחות גופו ונפשו של אדם לכל היקפם ועמקם"

א.ד. גורדון

אני רוקד ומיד מרגיש – האם הריקוד, התנועה, הגוף שלי יפים בעיני. מסתכל על ריקוד של אחר ומיד עולה התחושה – בדרך כלל ריקודים של אנשים אחרים נראים מאד יפים. משהו ממי שהם מגיע אליך דרך הריקוד ושובה לך את הלב. 
בסטודיו, מאד ברור לי מהו היופי האנושי. לא יופי של צורות, לא יופי דמיוני, אלא אור הבא מבפנים.
אני מגיע אל הסטודיו ואני מוטרד. העולם יושב עלי, המוח מתרוצץ. אני לא מרגיש יפה. אני מרגיש מסורבל ומוטרד ועייף. נכנס פנימה לשיעור, ומתחיל חימום. "מה שלומך, גוף? מה שלומך רגל? מה מצב הבטן שלי הערב? בואו נזוז. נתפנק על התנועה". מסביבי אנשים נוספים, וגם הם מתפנקים על התנועה. האנרגיה עולה, אני נרגע אל הריקוד, אני חש יפה. אני מגלה את כוחות גופי. פתאום האנשים סביבי יפים. מהו ריקוד יפה? ריקוד הבא מבפנים. לא יופי של צורות, אלא אור הבא מבפנים, ריקוד המגלה את כוחות גופינו.

ואם הריקוד שלי היום לא מרגיש לי טוב ויפה? אם לא הצלחתי לשהות בגופי באופן מלא? לא קרה דבר. נעצור רגע, נחייך לעצמנו, ונרקוד את מי שאנחנו כאן ועכשיו, בדיוק ברגע הזה 

צור קשר

הרהורים על מהותה של היוגה

מאת: מאיר גאליס

"המטרה המוצהרת של היוגה היא חירות. חירות שהיא בהגדרתה אינסופית ובלתי מוגבלת. יש לנו מגוון גדול של תנועות אבל המגוון הזה מוגבל, וכל אחד מוגבל קצת אחרת. אלו גבולות פיזיים, גבולות מנטאליים, גבולות רגשיים. מבחינת היוגה אין הבדל אונטולוגי בין שלושת התחומים האלה. בזמן התרגול אנחנו כל הזמן בוחנים את הגבולות האלה. אנחנו בודקים אותם ומותחים אותם. מנסים כל תרגול לנשום קצת יותר, לשהות קצת יותר, להגיע למקום קצת יותר עמוק. העבודה על הגבולות היא העבודה שמובילה אותנו מהסופי והמוגבל אל עבר החירות האינסופית"

שירן בק, דברים בעקבות מאמרה של סימון וויל "על החירות והידידות"

היוגה, עבורי, הייתה אקט מהפכני. היא אפשרה לי לראשונה להקשיב לגוף שלי, להקשיב לאנרגיה שבו. יוגה היא שיטה מהפכנית מכיוון שבכל חברה שאליה היא נכנסה, מהודו ועד ארה"ב, היא שאפה לשנות סדרי עולם – להחזיר את הקשב מהמופשט אל המוחשי. מגוף האדם – מהתנועה שבו ומהנשימה שבו והאנרגיה שבו – לאפשר לאדם להקשיב לעולם ולמרוד בניכור שקיים בעולמנו. אני לא חושב שהיוגה היא הדרך היחידה. היוגה היא דרך אחת, ואנשים שונים צריכים למצוא דרכים שונות, אך המשותף לכולן הוא ההשתתפות בתהליך שבו האדם רוכש מחדש את המקומות הנשכחים בנשמתו, באמצעות הקשבתו לגופו, וכבר תוך כדי התהליך, הוא רוכש מחדש את יחסו לעולם.

למה כוונתי? לכך, שהגוף הוא שער לפיתוחה של התודעה האנושית. אחת הסיבות שאני תומך נלהב באיגודים מקצועיים היא שמטרתם הראשונית ביותר היא לאפשר לאנשים לחיות בכבוד מכוח עבודתם. כבר אמר הרמב"ם שכאשר ירמיהו היה חולה הוא לא היה נביא, אלא רק אדם חולה. חיים בכבוד כלומר היכולת לחיות בריא, לאכול כמו שצריך, לנוח כמו שצריך, ולהעניק את כל אלה לילדיך. אך ברצוני ללכת עמוק יותר. בקונדליני יוגה ישנה אמרה: התודעה הולכת בעקבות הגוף, הגוף הולך בעקבות הנשימה. בשיעורים שלי אני מנסה להקנות כלים להבנה ולתרגול של תובנה זו.

תמרה  – אלו ראשי תיבות. "תנועה, משחקיות, ריפוי, הקשבה". אני מעוניין ללמד אנשים לחוש את התנועה של גופם, ליהנות מהמשחקיות שבה הם יכולים לפגוש את גופם, לדעת שאנו חווים מדי יום חוויות קשות הנספגות בגוף ושעלינו להיות בתהליך של ריפוי מתמיד, וכמובן – ללמוד להקשיב. לעצמנו, לזולת, לעולם.

צור קשר